“תהיה קריסה”: למרות ההצלחה רבת השנים, ענף התמרים נמצא במשבר

” התמר הישראלי נחשב במשך שנים לאחד מכוכבי היצוא החקלאי הישראלי, עד כדי כךישראל הפכה ליצואנית הגדולה בעולם של תמר מג מג מג מג מג מג מג מג מג מג ל ל & ל גד מג מג מג ל & ל גד בעי כך ש תמר מג מג מג מג מג מג ל ל ל & haltung. אולם בשנתיים האחרונות, לטענת המגדלים, ענף התמר הישראלי נמצא במשבר שסופו לא נראה לעין.

עודף של יבולים

“עד לפני שלוש שנים הענף הזה נחשב לרווחי מאוד, אולי מהרווחיים ביותר בענף הפירות, בזכות זן מג’הול העסיסי שלמדנו איך לגדל אותו, לטפל בו ולשמר אותו לתקופות ממושכות”, מספר יו”ר שולחן התמר במועצת הצמחים אמנון גרינברג.

“בעקבות משבר הפלפל שאירע לפני 8־9 שנים עברו רוב מגדלי הפלפל לגדל תמרים, בעיקר מזן מג’הול. מהרגע ששותלים עץ תמר ועד שהוא מניב פירות, עוברות 5־7 שנים. כבר אז הבנו שכמות הפרי תלך ותגדל, ולכן צריך למצוא אפיקי שיווק חדשים.

מה השתנה פתאום?
“קרו כמה דברים. קודם כל, כבר לפני שנתיים החלו להיווצר עודפי פרי בעקבות היבול של הנטיעות הצעירות. היה לנו ברור שהתפקיד שלנו בין היתר הוא לעזור ולמצוא שווקים חדשים כדי לייצא את התוצרת הזאת, גם כי הפדיון שמקבלים עבור היצוא גבוה יותר מהשוק המקומי. פיתוח שווקים עולה הרבה כסף, וצריך שהמדינה תעזור למגדלים לפתח ש השוקים האלוהמדינה אכן ס & בעבר & אלים שינברג & ק & שעש & שעש;

אמנון גרינברג, יו”ר שולחן התמר במועצת הצמחים צילום (צילום: אבישי גריגב)

“היצוא הישראלי של התמר הוא במגמת עלייה בזכות מאמצי השיווק שעשו המגדלים בסיוע משרד החקלאות, אבל הגידול ביצוא אינו בהיקפים כאלה שעונים על כמויות התמרים הגדולות שהצטברו. למשל, לפני שנה היה לנו עודף של כ־4,000 טון תמרים. השנה הנוכחית טרם הסתיימה, ולכן “

נוסף על כך, גרינברג מספר: “לפני כשנתיים החלה הקורונה. רוב היצוא הישראלי מיועד לאירופה, ורוב השיווק שלנו שם נעשה בשווקים פתוחים. בגלל הקורונה השווקים האלה היו סגורים, ולכן חלק גדול מהיכולת שלנו להגדיל שיווק בחו”ל נפגע. כאמור, למרות הכל הצלחנו קצת להעלות את השיו Oh, אבל לולא הייתה קורונה חלק גדול מהבעיות שלנו היbr נפתר “.

בישראל יש כ־ 600 מגדלים פעילים המתפרנסים באופן ישיר תמר התמרים, ויש כ־ 60 אלף משפחות המתפרנסות מהענף במעגל השני. “

לפי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ערך ייצור התמרים בישראל בשנת 2019 עמד כמיליארד שקל כך שכ־ 650 מילין שקל מתוכם צ שקל ו שכ־ה בשיל & מק שקל מתigh צ שקל ו שכ־urz בשוק מק arte מק מק & מkunft. “ב־ 2019 ייצאנו כ־ 26.5 אלף טון תמרים, ב־ 2020 ייצאנו 28 אלף טון, ובשנת 2021 – 32 אלף טון. “עכשיו, למשל, יש גם מלחמה באוקראינה שמקרינה על ע העולם.

יש נסיבות נוספות שמקשות עליכם?
“אי אפשר להתעלם מהיחלשות המטבעות – היורו והדולר לעומת השקל – דבר שפגע בכל היצואנים, כולל יצואני התמרים. היצוא הוא זה שמחזיק את הענף שלנו, מפני שהמחירים בענף המקומי לא מחזיקים את הייצור. כשכל מה שמניתי מצטבר יחדיו, אנחנו במשבר”, מפרט גרינברג .

שר החקלאות עודד פורר (צילום: רונן אקרמן)שר החקלאות עודד פורר (צילום: רונן אקרמן)

מכס טורקי

רגע, קחו נשימה, זה עוד לא הכל. גרינברג מציין כי טורקיה “הייתה יעד שבעבר ייצאנו אליו כמות גדולה מאוד של תמרים. המכס בטורקיה היה 15%. לאחרונה העלו הטורקים את המכס על תמר מג’הול הישראלי ל־25%, ואילו פטרו את תמר מג’הול המגודל ברשות הפלסטינית ממכס עד גובה של 3.000 טון.

הוא מוסיף: “מה שמעצבן הוא שבמסגרת הרפורמה שמובילים משרדי האוצר והחקלאות צפויים להוריד את המכסים מהירקות והפירות המיובאים מטורקיה, שבה מגדלים אותם בזיל הזול, ואילו הטורקים מעלים לנו את המכס. זה ממש אבסורד. למזלנו, לפחות לעת עתה, מבחינת התמרים, עדיין לא פתחו את השוק ליבוא, אבל אנחנו חוששים שמא בעתיד גם ענף זה ייפתח ליבוא”.

איך בעצם יוצאים מהמשבר שנקלעתם אליו?
“באנו לפני כחצי שנה לאנשי המקצוע של חקלא החקלאות נ & תחנ את נסיבות המשבר. יש שם עשרות רשתות ארציות שברובן אין מג’הול. אומנם גם בארה”ב מגדלים מג’הול, אבל רבע ממה שמגדלים בארץ. בארה”ב מדובר בכמה עשרות גרמים.

מה צריך לקרות כדי להצליח לחדור לשם?
“התוכנית הזאת עולה כסף. אנו רואים בכך את הדרך היחידה שבה נוכל להיחלץ מהמשבר”.

בחודשי אוגוסט־ספטמבר, מספר גרינברג, יתקיים הגדיד הקרוב. הוא אומר: “ואם לא נצליח לקדם את השווקים החדשים, נישאר עם עודפי פרי, וזאת תהיה קריסה של הענף ושל ההתיישבות. אנחנו עדיין מחכים לתשובה בנוגע לכסף. לכן הכנס שערכנו בא לזעוק את זעקתנו. ההתיישבות בבקעה ובערבה מבוססות היום על תמר מג’הול .

תוכנית סדורה כבר יש להם. מה שחסר, כאמור לדבריהם, הוא הכסף כדי ליישמה.

בין יפן לאירלנד

“התוכנית שלנו מתחלקתושה חלקים: קידום מכירות ופיתוח שוקים;

“הדבר הראשון הוא פיתוח מדינות חדשות. ההשקעה בפתיחת מדינה חדשה, שאין בה תמרים או שהיא אינה מכירה את תמר מג’הול, יכולה להיות בקלות 5־10 מיליון שקל בשנה. זה כולל את הכרת המוצר, טעמו ויתרונותיו הבריאותיים לאוכלוסייה. הכוונה לטעימות, לפרסום, לבניית נכסים דיגיטליים, לùwor

איזו מדינה, למשל, שווה את ההשקעה הזאת?
“יפן, למשל, פחות מכירה תמרים.

ועכשיו בחזרה לארה”ב. הרשתות יוצרות יציבות עם מחירים סבירים שאפשר לבנות עליהם את הבסיס. ואילו באירופה, שרוב ppe & צוא שלנו מופנה אליה, צריך להשקיע בקידום מכירות על להעלות את appכה על פע & תמר 21 פים & ברשת Oh ברשתות חברתarte חברת & חברתauber. ” כלומר הפוטנציאל בחו”ל הוא עצום”.

כאמור, גם השקעה במיכון ובפיתוח ומחקר היא חלק מהתוכנית. “היום משרד החקלאות נותן מענקים של עד עד 30% ברכישה של מיכון לחקלאים שעומדים בקריטריונים. “ואילו ההשקעה בפיתוח ומחקר נועדה כדי לחסוך בתשומות ולשפר את הפריון. לדוגמה, קטיף מיכון במקום קטיף ידני, דילול במיכון ולא באופן ידני ובחינת שיטות לחיסכון בהשקיה. כרגע מבוצע רק חלק קטן מכל התוכנית שלנו. אנחנו עוסקים בעיקר בנושא קידום מכירות לתמרים ובכניסה לרשתות שיווק . כל זה נעשה בווליום נמוך מאוד. אנחנו מחכים לכסף”, הוא מוסיף.

תגובת משרד החקלאות

ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר נמסר בתגובה: “משרד החקלאות ופיתוח הכפר רואה חשיבות מכרעת בקידום היצוא החקלאי הישראלי ובמציאת שווקים חדשים עבור המגדלים המקומיים, ובין היתר פעל לאורך השנים על מנת לקדם את יצוא התמר הישראלי, שרווחיותו נפגעה בשנים האחרונות. לנוכח זאת המשרד השקיע משאבים מיוחדים לקידום ענף התמרים, ובתוך כך מ מurfrecht

“בשל החשיבות, שרואה המשרד בעניין היצוא החקלאי בכלל וזה של התמר הישראלי בפרט, הזמינה הנהלת המשרד את מגדלי התמרים כבר לפני כמה חודשים לפגישה במטרה לשמוע ממקור ראשון את הצרכים העולים מהשטח ולסייע בכלים הנכונים כדי לייצב את הענף. כמו כן, על מנת לקדם פתרון “

“במקביל לרפורמה בחקלאות שמוביל פורר וכחלק ממנה המשרד פועל לחיזוק החקלאות המקומית ולהגברת כושר התחרות שלה בהיקף כספי חסר תקדים, בין היתר בהשקעה מסיבית בפיתוח טכנולוגי לשיפור ולייעול הפריון ובגיבוש תוכנית להרחבת היצוא החקלאי תוצרת ישראל ולחיזוקו.

” פעילות שיווק וקידום מכירות במדינות יעד חדשות; סיוע להתארגנויות ביצוא ועידוד יצואנים ליצא בשיתוף פעולה לשם גברת כושר המיקוח והתחרות מול מדינות מתחרות מתחרות מתחרות מתחרות; פתיחת חמש נספחויות חקלאיות חדשות בשווקים בינלאומים ובמדינות יעד לתוצרת חקלאית מישראל, שעיקר תפקידם נקבע לקידום היצוא החקלאי; וסיוע מי


Source: Maariv.co.il – כלכלה בארץ by www.maariv.co.il.

*The article has been translated based on the content of Maariv.co.il – כלכלה בארץ by www.maariv.co.il. If there is any problem regarding the content, copyright, please leave a report below the article. We will try to process as quickly as possible to protect the rights of the author. Thank you very much!

*We just want readers to access information more quickly and easily with other multilingual content, instead of information only available in a certain language.

*We always respect the copyright of the content of the author and always include the original link of the source article.If the author disagrees, just leave the report below the article, the article will be edited or deleted at the request of the author. Thanks very much! Best regards!