“לתת להן הזדמנות”: כך נשות ההייטק מגייסות נשים נוספות לענף גברי

אחוז הנשים הנמוך יחסית במקצועות הטכנולוגיים הוא אניגמה. ” מאידך גיסא, המספרים מייצגים הגמוניה גברית.

אבל יש כאלה שלא מתעכבות דווקא על הסיבות לפערים, אלא מנסות לצמצם אותם. נשים שהצליחו להתברג לתפקידים בכירים בתחומי הטכנולוגיה, החליטו בזמנן פנ על רב כמ ל לurfן להוש & לurfן לanten.

“חשוב מא נשים וגברים חושבים אחרת, וכשהם עומדים בפני אותן בעי ככל שיש יותר גיוון, היכולות עולות”.

סמנכלית מחקר ופיתוח והנדסה באורמת טכנולוגיות (צילות)

נשים ירוקות

גרושקו מציינת: “מאז שאני באורמת, קלטנו מעל 30 מהנדסים, בהם עשר נשים – יותר מהסטטיסטיקה שיש כיום באוניברסיטאות מבחינת אחוז הנשים במקצועות האלו. במחלקה אצלי יש 110 מהנדסים, בהם 30 נשים. זה עדיין לא הייצוג שהייתי רוצה לראות, אבל אני מקווה שהוא יגדל בעתיד. אורמת עוסקת באנרגיה ירוקה ומתמחה באנרגיה גיאותרמית. חשוב לי שנשים יהיו חלק מהירוק הזה, מלעשות טוב לכדור הארץ. אנחנו גם מתאימים את עצמנ “

במקביל לאג’נדה במקום עבודתה גרושקו בת 53, נשואה, אמא לשלושה ילדים, ממושב שדמה, מתנדבת כמנטורית בעמותת שוות, המסייעת לנערות לפתח הערכה עצמית חיובית לטווח הרחוק, לקדם שוויון הזדמנויות ולצמצם את הפער המגדרי. “ידוע שבגיל ההתבגרות הביטחון העצמי של הנערות יורד בכ־30%.

הן נוטות להאשים את עצמן כשהן לא מצליחות, שזה גם בכלל נטייה של המגדר הנשי”, היא אומרת. “זה גורם להרבה צעירות להימנע מהגשמת הפוטנציאל שלהן, כלומר גם להימנע מלימוד מקצועות טכנולוגיים ולא לבחור בתיכון חמש יחידות מתמטיקה, פיזיקה או כימיה. זה כבר משליך מראש על כך שבעתיד הן בדרך כלל לא יעבדו במקצועות הטכנוליג. אחת המטרות שלי היא להראות מתוך הניסיון האישי שלי שזה אפשרי, שאין בכלל כז כזה תקרת זכוכית “.

גרושקו, עתודאית בעברה, למדה הנדסה כימית בטכניון, ואחרי שירותה הצבאי עבדה ארבע שנים כמורה. לאחר מכן השתלבה באינטל. כיום, כאמור, היא באורמת טכנולוגיות. “בזמנו עזבתי את ההוראה לטובת ההייטק כי חיפשתי אתגר”, היא מספרת. “שני abe רים שלי לא אקדמאים, אבל היה חשוב להם שכולנו בבית נלמד.

כיצד את מעודדת את הנערות להאמין בעצמן?

“כשאני נכנסת לכיתה, אני מדברת בעיקר על השאלה ‘למי את נותנת את הכוח על החיים שלך: האם את מקשיבה לעולם החיצוני שאומר שאין סיכוי או שאת מקשיבה לעצמך?’. אני מספרת על עצמי בשיא הפתיחות, מספרת שהגעתי ממשפחה מזרחית עם הורים לא אקדמאים שגדלו בפריפריה ושאני גם אישה. לכאורה, הסטטיסטיקה לא הייתה מאפשרת לי להגיע למה שהגעתי. אבל ברגע שאני אומרת לעצמי שאני אחליט לאן אני רוצה להגיע, אז בסוף אני גם מצליחה. וגם אם אני נכשלת פתאום, אז לא להתייאש, אלא לקום ולהמשיך”.

מחסום השפה

רחל קוזניץ, בת 33, חרדית, נשואה, אמא לחמישה ילדים וגרה בפתח תקוachs, היא כיום ראשום איכות ואומצומצומצais ד דrecht תחום איכות ואומצומציה ד arte גיטלי ם איכות ואומציה בבנק arte דיטלי ם איכות ואומציה ד arte דיטלי ם איכות ואומצומציה ד דera טל ם איכות ואומצומציה ד arteדיטלי ם oneיכות ואומצומציה ד דיטלי ne Null. ” ” “ק

קוזניץ, בעלת תואר ראשון במדעי המחשב, עובדת זה 12 שנים בתחום ההייטק. “הקריירה שלי התחילה בכלל כמורה למחשבים וללשון”, היא מספרת. “עבדתי כמורה שנתיים. אז הייתי עדיין צעירה מדי מכדי להבין עד כמה לכסף שבהייטק באמת יש משמעות. עברתי להייטק לא בגלל כסף, אלא כי אמא שלי ובעלי דחפו אותי לעשות עוד משהו עם עצמי מעבר להוראה. אמרתי שאנסה. ניסיתי, הצצתי, ‘נפגעתי ‘ ואני שם עד היום”.

המעבר היה חלק?
“זה לא היה פשוט. למשל, השפה האנגלית הייתה חסם בולט מאוד עבורי, כמי שגדלה במגזר שאין בו כמעט דרך להיחשף לאנגלית חוץ מבשיעורי אנגלית. למדתי בקורס אנגלית כדי לשפר את השפה. גם מבחינת מגדר היה שוני. בבית הספר לימדתי בנות, ואילו בהייטק נחשפתי מקרוב לתרבות של אנשים מהמגזר החילörter

מתי הרגשת שהשתלבת שם?
“התהליך לקח כמעט שנה, והסבלנות וההכלה של מנהליי במקום העבודה הקודם שבו התחלתי, חברת פינסטרה, ראויות להערכה. אגב, אחד הפחדים המשמעותיים של נשים חרדיות הוא שאם הן עובדות במקום חילוני, הן מוותרות על ערכיהן. המטרה היא להראות שזה לא כך. אני , למשל, עד היום בדרך כלל לא משתתפת באירועי חברה.

מהי המטרה שלך במפגשים עם הנשים האלו?
“חשוב לי לתת להן את ההזדמנות, להגדיל את אחוז הנשים החרדיות שנמצאות בשוק העבודה, בעיקר בתחום הטכנולוגי, וגם לקדם אותן לתפקידי מפתח בכירים. אני למשל בוגרת ‘מובילות’ – תוכנית מנהיגות תעסוקתית לנשים חרדיות. הארגון הזה בונה עכשיו עם חברת הייטק מוכרת תוכנית משותפת שמטרתה לקחת נשים שכבר עובדות בהייטק ולסיע להן להתקדם לתפקידי מפתח אנrecht

כיום, מציינת קוזניץ, “רואים גם שינוי מצד המעסיקים. הם כבר מבינים שנשים חרדיות הן כוח עבודה איכותי מאוד ומשחררים חסמים מצדם. עברנו כברת דרך יפה, אבל עדיין יש מה לעשות. הרבה נשים חרדיות כבר נמצאות בתוך ההייטק, ועכשיו המטרה שלי היא לקדם את אלה שעובדות לתפקידי ניהול ומפתח”.

” “אני רואה את חוסר הצדק וגם את העובדה שנשים לא תמיד יודעות לאן ן יכולות להגיע.

בין היתר, רביד מתנדבת בעמותת Woman2frau כמ לאחרונה היא גם החלה להניע בתוך ארמיס סקיוריטי, בשיתוף משאבי אנוש, פרויקטים שמטרתם לקדםים בהיera טק פרויקטים שמטרתם נשים בהיera.

רביד, בת 34, רווקה (עם בן זוג) וגרה בתל אביב היא בוגרת יחידת 8200 ובעלת תואר שני במדעי המדינה. “לא תואר קלאסי למקצועות ההייטק”, היא אומרת. “אבל הניסיון של 8200 עזר לי כקרש קפיצה, והייתי צריכה להשלים הרבה דברים בהכנה לתפקיד שלי. הייתה לי גם דוגמה מהבית. אמא שלי למדה תואר ראשון רק בגיל 40. כשאני נולדתי, היא התחילה להיות פקידה באחת מקופות החולים. היא למדה והוכיחה את עצמה וגדלה בתוך הארגון עד שהפכה לאחראית משאבי אנוש מחוזית. למעשה, עברתי איתה את השאיפות ואת ההתקדמות שלה. כך היא שימשה לי דוגמה – גדלתי בהבנה שהכל פתוח בפניי ושאם אתאמץ ואכוון לפסגות הכי גבוהות, אצליח. לפעמים זה מאתגר ונתקלים במחסומים שצריך לפרוץ. לא כל “

טל רביד, ראש תחום הדאטה בחברת הסייבר ארמיס סקיוריטי (צילום: ארמיס סקיוט)טל רביד, ראש תחום הדאטה בחברת הסייבר ארמיס סקיוריטי (צילום: ארמיס סקיוט)

להתרגל לשיח

רביד מסבירה כי בשנים האחרונות בהחלט ניכר שינוי לטובה: “למשל, אצלנו בארמיס ככל שגדלנ שגדלנ גם מספר מספר מספר מספר מספר מספר אנ & מספר סב סב & סב סב & סב & סב; היא מוסיפה: “יש שיפור לטובה, אבל עדיין יש לאן להתקדם. עדיין יש מחסומים חברתיים־סביבתיים בהייטק שנשים צריכות להתמודד איתם, כמו שיח בישיבה בין גברים שמתנהל בצורה שאישה לא רגילה אליה, שפחות נוח לה איתה. יש מחסומים חברתיים שארגונים צריכים לחשוב איך לשנות אותם.

“לאחרונה אני מסייעת לנשים בנושא ראיונות עבודה: איך לשדר ביטחון עצמי מול המראיין, איך לדבר בשפה שלו. גם יש לנו פרויקט בארמיס המיועד לסטודנטיות סייבר חרדיות, שבו אנחנו מנסים לעזור להן להתקבל לשוק העבודה”.
רואים שיפור
” “בתקופת בית הספר למדתי 10 יחידות מדעי המחשב, חמש יחידות כימיה ומתמטה מואץ. לדבריה, בשלב הלימודים בבית הספר היא עדיין לא ידעה מה בדיוק תרצה לעשות כשתהיה גדולה, “אבל רציתי להשאיר לעצמי את הדלתות פתוחות. כיום טכנולוגיה נמצאת בכל מקום, לא רק בהייטק. רציתי ללמוד את השפה הזאת, לפתוח את הראש. ברור שהיו לי חששות , אבל אחד הדברים שהמשפחה שלי עודדה אותי לעשות הוא לנסות ולהעז”.

בסיום בית הספר בדיאן, בת 29, רווקה וגרה בתל אביב שירתה ביחה הטכנולוגית שליל מauber. ” “בת

“לפני חצי שנה התחלתי את התפקיד הנוכחי ice וwor עכשיו העבודה איתה באופן צמוד היא הוכחה לכך שלא משנה מה הגיל או המגדר שלנו אם יש רצון כלוטיה & שלנו ש רצות כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondכל כל כל & כל & mung app כל אם morgen רצ רצות כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ondת כל כל & ppe כל ppe כל & ondכל כל ppe כל ondת כל ppe כל ppe כל ppeesen מ ondט כל ppe.

כיום בדיאן נמצאת בוועדה המנהלת של ארגון הנשים במיקרוסופט ופעילה כמנטורית וכמרצה בארגונים, כגון נערות לתח & מע מע מעße מע מע מע כגße מדע מע כג כגße מדע מע & מע מע &kunft. “

“זאת יוזמches שצמחה ממני, ומיקרוסופט היeraתה הראשונה שתמכה בה וסיפקה לה משאבים”, היא מציינת. “כי

מה היעד שלך?

“כיום ייצוג נשים בתעשיית ההייטק, בעיקר בתפקידים טכנולוגיים וגם בתפקידי מפתח, הוא עדיין נמוך ממה שהיינו רוצים לראות, בטח ביחס לאחוז הנשים באוכלוסייה. אנחנו רואים שיפור, המספרים הולכים וגדלים, אבל יש עוד עבודה לעשות. זה מתחיל בחינוך בגיל צעיר. ככל שנפתח לבנות את הראש, נוריד את החסמים שלהן ונעודד אותן להתנסות בעולם הטכנולוגי ולהכיר אותו – בוודאות נראה יותר נשים וגם ייצוג של אוכלוסיות מגוונות. ממחקרים עולה שזה טוב גם לביזנס, כלומר יש כאן win-win situation”.


Source: Maariv.co.il – כלכלה בארץ by www.maariv.co.il.

*The article has been translated based on the content of Maariv.co.il – כלכלה בארץ by www.maariv.co.il. If there is any problem regarding the content, copyright, please leave a report below the article. We will try to process as quickly as possible to protect the rights of the author. Thank you very much!

*We just want readers to access information more quickly and easily with other multilingual content, instead of information only available in a certain language.

*We always respect the copyright of the content of the author and always include the original link of the source article.If the author disagrees, just leave the report below the article, the article will be edited or deleted at the request of the author. Thanks very much! Best regards!